החברה בישראל

כללי:

פרק זה מהווה העמקת הלמידה בכל הנוגע לקהילות והחלקים השונים של החברה הישראלית, ובכך יש משום המשך והעמקה לפרקי התשתית החברתית הנלמדים במהלך השנה הראשונה. בהיבט התפיסתי, פרק החברה בישראל מהווה המשכו של פרק "בעיני הציבור", המלווה את תכנית ההכשרה כולה- מיהו הציבור אותו נדרש משרת הציבור לשרת? מהו הפסיפס האנושי המרכיב את מדינת ישראל? מהם האתגרים הפנים קבוצתיים ובין קבוצתיים בין הקבוצות השונות? מהו מקום המדינה ותפקידה כלפי כל קבוצת אוכלוסייה? ובתוך זה- מהן העמדות האישיות מהן מגיע כל צוער לבחון את צרכי השונים ממנו? מהן ההטיות המרכזיות? כיצד הוא מתמודד עם דילמות אידיאולוגיות אישיות וכו'

במסגרת פרק חשוב זה, מתקיימת העמקת הלמידה של המאפיינים העיקריים של קבוצות האוכלוסייה המרכיבות את החברה בישראל.  בכל אחד מפרקי המשנה, מתמקדת הלמידה בקהילה מסוימת בחברה הישראלית, להבין מגמות ההתפתחות המרכזיות של כל קבוצה/קהילה, לנתח משמעויות לכלל החברה בישראל, לנתח צרכים של כל קהילה ובחינת ממשקי הגומלין שבין המדינה לקבוצות אלה – בדגש על נגישות לשירותי הממשלה. בכל אחד מן התחומים הללו, עוסקים הצוערים גם בלמידת התוכניות הממשלתיות הרלוונטיות לקבוצת אוכלוסייה זו, והחסמים שבמימושן בשטח. כאמור, המטרה המרכזית של פרק זה נובעת מחשיבות ההבנה של ציבור האזרחים, כ"לקוחות" הקצה של שירותי המדינה.

מטרות:

  • חידוד תודעת ואחריות משרת הציבור בקרב הצוערים
  • הכרות עם מאפייניהם המרכזיים של קבוצות האוכלוסייה המרכיבות את החברה בישראל- תפיסות העולם, מאפיינים היסטוריים ותרבותיים, מגמות ותמורות, הצרכים הייחודיים וכו'. הבנת הקבוצות השונות, והמשמעויות לכלל החברה בישראל.
  • הרחבת זווית ההסתכלות לגבי כל דילמת מדיניות ציבורית, בכל התחומים, בהתחשב בצרכי הקבוצות המגוונות המרכיבות את החברה בישראל.

פרקי המשנה:

היחידות נראות אחרת בכל שנה ובכל מחזור, לצוערים ניתן חופש לבנות מתודות ודגשים יחודיים ורלוונטיים להם בהכרה של החברה בישראל. 

  • מגדר– היכרות עם תחום המגדר וסוגיות מגדריות, בדגש על פיתוח תפיסה מגדרית ראויה למשרת הציבור. הדגש הוא על הקניית ידע והעלאת מודעות לסוגיות מגדריות שונות, למרכזיותן בחיינו בכלל, ולתפקיד משרתי הציבור- בפרט. התייחסות מרכזית ניתנת לתפיסות חברתיות ותרבותיות, הטיות חברתיות בנושא מגדר, אינטרסים וחסמים לשינוי, מקומה של המדינה והשוואה בינלאומית. מתודולוגיות מרכזיות- יציאה מעיסוק בזהות אישית לזהות חברתית ולמדינה, פאנלים, מפגשים וכו'.
  • החברה החרדית- העמקת הלמידה על קבוצה חשובה זו- בדגש על רוחות השינוי ומגמות העומק- בעיקר בתחומים של דמוגרפיה, תעסוקה חינוך, תכנון וכו'. במהלך פרק זה, נבחנות הנחות המוצא, תפיסות העולם, מרכיבי החברה החרדית על זרמיה השונים, צרכים ייחודיים, כוחות שינוי, בידול מול שייכות, זיהוי מגמות משתנות. מתודולוגיות מרכזיות- מפגשים עם דמויות מפתח בחברה החרדית, סיורים בקבוצות קטנות, מפגש עם מומחים וכו'.
  • ישראל כמדינה קולטת עליה- יחידה הכוללת את העליות המרכזיות בעשורים האחרונים- העלייה מברה"מ לשעבר, העלייה מאתיופיה ועיסוק בעליות קטנות יותר (לדוג' העלייה מצרפת). תימות מרכזיות- האם ישראל מדינת מקלט? אחריות ותפקיד המדינה בעידוד עליה, בסיוע לעולים, בקליטה, הקצאת משאבים, ההבדל בין העליות, העיסוק בדורות ילדי העולים- דור וחצי/דור שני, העיסוק בדור המבוגר- פנסיות, השתלבות וכד'. בפרק חשוב זה, ניתן דגש גם על סוגיות של זהות מורכבת – ישראלים יוצאי בריה"מ לשעבר, למשל, ומשמעותן לכלל הזהות הישראלי – בין בידול להשתלבות. מתודולוגיות מרכזיות- פאנל השוואתי, מפגשים עם בעלי תפקידים ונציגי שטח.
  • יהודה ושומרון- פרק המייחד התבוננות באזרחים תושבי יהודה ושומרון, כולל המעמד והמאפיינים הייחודים של אזור זה. סוגי ומאפייני האוכלוסיות ביו"ש, מעמדן ומקומן ביחס לחוקי המדינה, אחריות המדינה כלפי אזרחיה ביהודה ושומרון, הצרכים הייחודים של התושבים ביו"ש, אתגרי הרשויות המקומיות, עבודת המנהל האזרחי, האוכלוסייה הפלסטינית המתגוררת בשטח- כולל ממשקי החיים עמם, תמונות עתיד שונות בנוגע למציאות ביו"ש. מתודולוגיות- הרצאות ומפגשים עם תושבים, סיור בשטח והכרת המציאות בדרך בלתי אמצעית, פאנלים.
  • החברה הערבית – מאפייני החברה הערבית בישראל, תמורות בחברה הערבית, צרכים ייחודיים, מדיניות הממשלות בנוגע לחברה הערבית מאז הקמת המדינה, השוואה בינלאומית בנוגע להתמודדות מדינה עם מיעוט לאומי בשטחה, אתגרי בעלי תפקידים בחברה הערבית ובשלטון המרכזי העובדים אל מול החברה הערבית. מתודולוגיות- סיור ברשות מקומית ערבית, מפגש עם בעלי תפקידים במשרדי הממשלה העובדים בחברה הערבית, שיחות עם נציגי עמותות והחברה האזרחית, מפגש עם אזרחים וכו'.
  • החברה הבדווית- הכרות עם החברה הבדווית ומאפייניה – כולל ההבדלים בין החברה בצפון לחברה הבדווית בנגב, צרכיה, מאפיינים ייחודיים, דילמות וערכים, מערכת היחסים בין המדינה לאוכלוסייה הבדווית בדגש על התנגשויות תרבותיות, מדיניות ממשלתית מראשית המדינה ותוכניות ייעודיות, סוגיית הקרקעות בנגב, היכרות עם משרדי הממשלה העוסקים באוכלוסייה הבדווית בדגש על הרשות לפיתוח ההתיישבות הבדווית וכו'. מתודולוגיות- סיור בישוב בדווי, שולחנות עגולים עם נציגי המגזר ונציגים ממשלתיים, מקרי בוחן בנוגע לרפורמות ממשלתיות בנושא הבדווים, עיסוק בהתנגשויות ערכיות- מעמד האישה, קרקעות וכד'.
  • החברה הדרוזית – היכרות עם העדה הדרוזית בישראל, תוך בחינת מערכת היחסים עם המדינה, לאורך השנים, תוך התמקדות בסוגיות בין-דוריות, מגדריות ומנהיגותיות. למידת המאפיינים הייחודיים של העדה הדרוזית בישראל, גם בהשוואה לדרוזים במדינות האזור, הבנת האתגרים הייחודיים שהם מתמודדים עמם (שוויון חובות- שוויון זכויות..?), בחינת תוכניות העבודה הממשלתיות לחברה הדרוזית- יישום וחסמים. מתודולוגיות- סיור בישוב דרוזי, שולחנות עגולים עם נציגי המגזר ונציגים ממשלתיים, מקרי בוחן בנוגע לרפורמות ממשלתיות וכו'.
  • נכים ואנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים – אוכלוסייה חשובה נוספת שהצוערים לומדים להכיר היא אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות שמתמודדת עם קשיים ואתגרים יומיומיים. הטיפול בצורכי אוכלוסייה מיוחדת זה, נעשה- במקרים רבים- באמצעות החברה האזרחית, שהיא שחקן עיקרי בהגנה על האינטרסים של אוכלוסיית האנשים עם מוגבלויות. מטרת פרק-משנה זה היא לעמוד על יחסה של המדינה לאוכלוסיית האנשים עם המוגבלות, ובתוך כך לבחון את מקומה של החברה האזרחית בשמירה על האינטרסים של אוכלוסייה זו. הסוגיות המרכזיות הנידונות הן: כיצד ניתן לתת שירות ראוי לאוכלוסייה זו, האם ישנה התייחסות וחשיבה על אוכלוסיית אנשים עם מוגבלות בשלב בניית תוכניות העבודה במשרדים השונים, מהם הכלים בהם המדינה יכולה להשתמש על מנת לקדם מטרות חברתיות שהיא שמה כיעד (למשל חקיקה, תכניות חינוכיות וכו'…), אילו כלים הם יעילים, אם בכלל, בהתמודדות עם נושא חינוכי-ערכי שכזה וכו'. בנושא זה יש חשיבות גם להתנסות אישית- ולכן, בנוסף לסיורים ומפגשים, מתקיימים גם ביקורים וסדנאות במרכזים כמו "לגעת בחושך" ועוד.