העשייה הממשלתית - הליבה

כללי:

ליבת הלמידה של השנה הראשונה – משרדי הממשלה והמערכות המרכזיות של העשייה הממשלתית. במהלך פרק ארוך ומשמעותי זה, הלמידה מתמקדת בעבודתם של משרדי ממשלה מרכזיים – כמו, בריאות, רווחה, חינוך, ובמשמעותן של מערכות פונקציונליות החוצות משרדים – כלכלה ותעסוקה, עולם השכר ויחסי העבודה, פיתוח תשתיות ותכנון, המערכת המוניטרית ועוד.

מטרות

  • הכרות עם המערכות המרכזיות בעבודת הממשלה
  • הבנת ראציונל הפעולה של כל מערכת בפני עצמה, השחקנים המרכזיים בכל מערכת, הן בממשלה והן מחוצה לה, בעלי התפקידים הרלוונטיים והממשקים בין המערכות השונות.
  • מפגש עם השטח- עם נותני השרות ועם מקבלי השרות בתחומים השונים.
  • לימוד מעמיק של סוגיות ואתגרים איתם מתמודדת הממשלה כקובעת מדיניות (רפואה פרטית מול ציבורית, הקצאת משאבים וכד')

תיאור התפיסה:

הפרק מורכב ממספר פרקי משנה ומנוהל גם הוא בצורת צוותי התנסות- צוות צוערים בהנחיית צוות ההכשרה מקבל נושא, בונה את שאלות החקר ואת הרציונל ליחידה ואחראי על תיאום הגורמים השונים, סיורים רלוונטיים וכד'. היחידות הנלמדות-

  • עבודת הממשלה והעשייה הממשלתית- המדריך לעבודת הממשלה בשבתה כממשלה. מהו הליך קבלת ההחלטות (באילו פורומים הוא מתקיים, מי השחקנים העיקרים וכו'), איך מיושמות ההחלטות. כלים ומנגנונים שיש לממשלה על מנת לקבל החלטות ולבקר את יישומן, האילוצים והמגבלות אליהם הממשלה כפופה, מטה ראש הממשלה, משרד ראש הממשלה.
  • המערכת המוניטרית- ההבדל בין מדיניות מוניטרית ומדיניות פיסקלית, תפקידי בנק ישראל, הועדה המוניטרית, נגידת בנק ישראל והמפקח על הבנקים, ממשקי בנק ישראל- האוצר וכו'
  • מערכת הבריאות- המבנה הארגוני של מערכת הבריאות והבנת כובעיה השונים, תפקידיו וסמכויותיו של משרד הבריאות, המתח בין הרפואה הציבורית ובין הרפואה הפרטית בדגש על ה"שחקנים" המרכזיים- מטה המשרד, בתי חולים, קופות חולים, שר"פ. היכרות עם אתגרי הניהול בדרגים שונים, סוגיות אתיות, סל התרופות וכו'
  • מערכת הרווחה- המדיניות החברתית-כלכלית של מערכת הרווחה הישראלית מהקמת המדינה ועד היום, משרד הרווחה- מבנה ארגוני, דרכי פעולה וכו'., אוכלוסיית היעד של שירותי המשרד, ממשקים עם ביטוח לאומי, עם הרשויות המקומיות, עם ארגוני מגזר שלישי וכו'.
  • מערכת החינוך- תפיסות חינוכיות-אידאולוגיות שונות (ודמות 'הבוגר הרצוי' לפיהן), זרמים בחינוך, מבנה מערכת החינוך ותפקידי משרד החינוך, מיפוי וזיהוי שחקנים מרכזיים הפועלים בזירה החינוכית ודרכי השפעתם, סוגיות ליבה במעורבות המדינה בחינוך- קביעת מדיניות, תוכניות הלימוד, הערכה ומדידה, תקצוב, בקרה ופיקוח וכו'
  • תשתיות לאומיות- נושאים מרכזיים- תכנון תשתיות, דיור וקרקעות, תחבורה ותחבורה ציבורית, משק האנרגיה, מים וטיפול בשפכים, אשפה ומחזור, תכנון עירוני. שיקולי המדיניות בעת תכנון תשתיות, ההשפעה על פערים חברתיים, על הסביבה וכו',  המשמעויות של ההפרטה ומעבר המדינה מספקית שירותים לרגולטור בתחום התשתיות, חסמים קיימים בתהליכי תכנון ובניית התשתיות ובאילו דרכים מנסים להתגבר עליהם
  • כלכלה ותעסוקה- מבנה עולם התעסוקה בישראל, חסמים ותחומים תומכי תעסוקה בשוק העבודה הישראלי. תפקידי המדינה בעיצוב משק התעסוקה בישראל, מבנה התעשייה בישראל כמשק דו-קוטבי (תעשייה עתירת ידע ותעשיה מסורתית), מידת ואופן התערבות הממשלה בתעשייה (כגון בסוגיית הגז, העסקים הקטנים, ההגבלים העסקיים), חקלאות, מו"פ וכו'
  • עולם השכר ויחסי העבודה- נושאים עיקריים- השכר המוענק תמורת עבודה, תנאי העסקה, תנאי פרישה, רשויות המדינה, מעסיקים וחברות, ארגוני עובדים ועוד. שינויים חברתיים, תרבותיים וכלכליים בעולם בכלל ובישראל בפרט אשר השפיעו ומשפיעים על נושאים אלו.
  • מנגנוני ביקורת ובקרה– תפקיד הביקורת, הגופים המבקרים הפנימיים והחיצוניים (מבקר המדינה, מבקרים משרדיים, וועדות הכנסת), כיצד מתבצע תהליך הביקורת? מהם השיקולים המנחים את עבודת הביקורת? האם הביקורת נעשית בזמן אמת או בדיעבד? מהו הממשק והיחסים בין המבקר למבוקר? השוואה לביקורת במגזרים אחרים ועוד.

בין השלטון המרכזי למקומי:

למידת רובדי השלטון השונים, הן מבחינת מבנה ותפקידים והן מבחינת משמעויות לשירותי המדינה הניתנים לאזרח ולתושב ברובדי השלטון השונים. ההיכרות עם השלטון המקומי וממשקיו עם השלטון המרכזי תורמת להבנת השלטון הדו רובדי, יתרונותיו, חסרונותיו והאתגרים השלטוניים אשר הוא יוצר. הדגש הוא על חלוקת הסמכויות בין שני רובדי השלטון והמשמעויות מבחינת העשייה הממשלתית והגשת השירותים לאזרח. המתודה המרכזית ללימוד פרק זה הינה למידת שטח בקבוצות קטנות, ברשויות שונות עם מאפיינים שונים, ביצוע חקר בכל רשות ועיבודו ברמה הקבוצתית. פרק זה, נעשה בהובלת ד"ר שי נחושתאי בנוסף להתנסויות צוותיות של הצוערים עצמם.

תיאור

  • השלטון המקומי- מבנה, סמכויות, ממשקים לשלטון מרכזי וכו'
  • סיור שטח תל אביב-יפו, כולל עירית תל אביב, מפגש עם בעלי התפקידים המרכזיים והבנת המורכבות העומדת בפני עיר גדולה ועצמאית.
  • סיור שטח במועצה אזורית ובמועצה מקומית, מפגש עם בעלי תפקידים והכרות עם גורמים ייחודיים ברשות- תאגיד כלכלי, אזורי מסחר, מועצות מעורבות וכו'.
  • פאנל ראשי ערים בהשתתפות ראשי ערים מרשויות מקומיות שונות באופיין.
  • למידת שטח של הצוערים בקבוצות קטנות, במהלך מספר ימים ברשויות מקומיות שונות, ביצוע תצפיות שטח ומפגשים עם בעלי תפקידים ברשויות המקומיות. גיבוש תובנות והצגתן בפני כלל הקבוצה- למידת עמיתים.

מטרות

  • לימוד מרכיבי המערכת השלטונית המקומית בישראל- הרקע לצמיחתה, המורכבויות שבה, מעמדם הייחודי של ראשי הרשויות וכו'
  • לימוד הגוף האחראי בשלטון המרכזי על השלטון המקומי (מינהל שלטון מקומי, משרד הפנים) ושאר הממשקים של הרשויות המקומיות עם משרדי הממשלה.
  • מפגש עם רשויות מסוגים שונים (עיריות, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות) וראשי רשויות, הבנת ההתמודדויות הייחודיות העומדות בפניהם.
  • הבנת יחסי הגומלין בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי בהיבט החוקי והפרקטי.