הפרק הבינלאומי

כללי:

חוץ וביטחון הינם שני נושאים חשובים ומשמעותיים המשפיעים באופן ישיר על החיים במדינת ישראל- הן בהיבטי עבודת הממשלה והן בהיבטי החיים של האזרחים. למעשה, לא ניתן לדבר ולעסוק במדיניות הממשלה בתחומי החברה והכלכלה מבלי להבין לעומק את המשמעויות, כולל אילוצים והזדמנויות, שהמצב הגיאו-אסטרטגי – הן מדינית והן ביטחונית – מזמן. ברור שהצוערים אינם נדרשים לעסוק ישירות בשני תחומי מדיניות אלה, אולם עליהם להבין במידה ראויה את השפעתם בבואם לשקול שיקולי מדיניות בכל תחום. בנוסף, יש חשיבות רבה להבנת המצב המדיני-ביטחוני על האזרחים, בשל השפעתו הישירה והמשמעותית על חיי היומיום של האזרחים. לפיכך, בפרק חשוב זה הצוערים "מרכיבים" משקפיים אזוריים ובינלאומיים כדי להבין טוב יותר את התמונה המורכבת. באמצעות פרק זה, מתוודעים הצוערים גם לשחקנים המרכזים בתחום זה-צה"ל, מערכת הביטחון, משרד החוץ ושאר הגופים העוסקים בתחום. אחד מפרקי המשנה מוקדש לסוגיית ישראל והתפוצות, ופרק משנה נוסף עוסק בארגונים הכלכליים הבינלאומיים. כל הפרק החשוב הזה- חוץ וביטחון – מתקיים לפני הסיור הלימודי בחו"ל, ומשמש גם כהכנה לסיור הלימודי השוואתי באירופה.

 

מטרות:

  • היכרות עם תפיסת הביטחון של ישראל והשפעותיה על סוגיות של מדיניות ציבורית.
  • היכרות עם השחקנים המרכזיים, גופי הביטחון ומדיניות החוץ העוסקים בתחום, לרבות: המטה לביטחון לאומי, צה"ל, מערכת המודיעין והביטחון, משרד החוץ וכו'.
  • למידת מדיניות החוץ של מדינת ישראל לאורך השנים, כולל הבנת האתגרים הנוכחיים בזירה האזורית והבינלאומית (גם כהכנה לסיור הלימודי בחו"ל)
  • בחינה ביקורתית של השפעת גופים חזקים אלה על סוגיות של מדיניות, תקציב לאומי וכו'- ובמקביל, בחינה והעמקה בתפקידם החשוב של גופים אלה על סוגיות לאומיות של תחושת ביטחון, אתוס, תפיסת הישראליות ועוד.
  • בחינה מחודשת של יחסי ישראל והעם היהודי בתפוצות, בהמשך לתחילת העיסוק בשנה הראשונה, כמרכיב משמעותי בזהות המדינתית של מדינת ישראל. כולל בחינה ביקורתית של גבולות המעורבות והשותפות ישראל-תפוצות, בדגש על אחריותה ותפקידה של מדינת ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי.
  • לימוד מעמיק של הארגונים הכלכליים הבינלאומיים המשפיעים על עיצוב המדיניות במדינת ישראל, ובחינת קשרי הגומלין עמם.

פירוט יחידות הפרק:

  • מדיניות החוץ הישראלית – בפרק משנה זה, לומדים הצוערים על מאפייני מדיניות החוץ, לאורך השנים, התפתחותה והשפעותיה על סוגיות ביטחוניות וכלכליות פנימיות. מאז הקמת המדינה, ידעו יחסי החוץ שלה תמורות רבות אשר הושפעו מהתהליכים הפוליטיים, הדמוגרפיים, הכלכליים, הביטחוניים והתרבותיים שהתרחשו בתוכה ומסביבה. שינויים אלה, באו לידי ביטוי בכל הנוגע ליחס מדינת ישראל לשכנותיה, ליתר מדינות העולם ולגופים בינלאומיים, ובאו לידי ביטוי גם בכל ההיבטים הנוגעים לשחקנים המעורבים בתהליך עיצוב מדיניות החוץ וכן בנוגע ליישומה בפועל. במהלך פרק זה, בוחנים הצוערים סוגיות כמו מיהם הגורמים, הפורמליים והבלתי-פורמליים, המשתתפים בתהליך עיצוב מדיניות החוץ של מדינת ישראל וכיצד מדיניות זו באה לידי ביטוי בפועל, האם קיימת מדיניות חוץ סדורה בישראל ומי מעצב אותה, מהו מקומו של משרד החוץ בגיבוש מדיניות החוץ בישראל.  בפרק למידה זה, ניתן מקום גם להיבטים השוואתיים. כאמור, גם פרק משנה זה, משמש כחלק מתכני ההכנה לסיור הלימודי בחו"ל.
  • ישראל והתפוצות – בחינת יחסי הגומלין בין מדינת ישראל ויהודי התפוצות- מהי מחויבות המדינה כלפי יהודי התפוצות ומהן ציפיותיה מהם? כיצד מתבטאת המעורבות של יהדות התפוצות בנעשה בישראל ועל איזו לגיטימציה היא נשענת, פעולות לעידוד עליה וחיזוק הזיקה למדינה, תרומות כספיות של יהודי התפוצות למדינה, מעורבות יהדות התפוצות בקבלת החלטות- פורמליות ובלתי פורמליות וכו'. במהלך פרק משנה זה, יש עיסוק רב בסוגיית הזהות המדינתי של מדינת ישראל, כולל המאפיינים הייחודים שלה הן עבור אזרחיה ותושביה והן עבור היהודים בקהילות העולם. מתודולוגיות- מפגש עם מומחים, שיחות סקייפ עם שליחים ברחבי העולם, מקרי חקר בסוגיות מדיניות, פאנל שדולות וכד'.
  • ארגונים כלכליים בינלאומיים – פרק משנה זה, הינו המשך לפרק מדיניות החוץ הישראלית ומשמש אף הוא כהכנה לקראת הסיור הלימודי בחו"ל. קשרי הגומלין ההולכים ומתהדקים בין מדינות העולם, כמו גם האינטרס המשותף ללמוד זו מניסיונה של זו במטרה להגביר את רווחתה החברתית-כלכלית של אוכלוסיית העולם, הביאו להקמתם, בעשורים האחרונים, של ארגונים בין ממשלתיים- : Organizations Intergovernmental – IGO העוסקים בתחומים שונים. תהליכים אלו הפכו את הפעילות הכלכלית מפעילות שהיא בעיקרה מקומית-מדינתית לפעילות עולמית-בינלאומית. במסגרת פרק משנה זה, מתוודעים הצוערים לחשיבותם של הארגונים הכלכליים הבינ"ל ולומדים על השפעותיהם, הישירות והעקיפות, על עיצוב המדיניות הציבורית בישראל. במהלך למידה זו עוסקים הצוערים בגופים בינ"ל משפיעים כמו ה-OECD, האיחוד האירופי, הבנק העולמי, חברות דירוג אשראי בינ"ל ועוד.