חוסן לאומי

כללי:

פרק זה עוסק ב"חוזה" שבין האזרח למדינה בענייני בטחון אישי- מהו תפקיד המדינה ומהי אחריותה, בתחום הביטחון והאכיפה במרחב האישי, כלפי האזרחים.  המונח "בטחון אישי" מתאר את ביטחונו של האדם לנהל את אורח חייו ללא חשש לשלומו, לשלום היקרים לו ולשלום רכושו, ובכלל זה ההגנה מפני הפרות חוק ואלימות לסוגיה. ברור שמונח חמקמק זה מתייחס הן להיבטים משפטיים ואכיפתיים, והן לתחושת הביטחון שחשים האזרחים. בפרק זה, נפגשים הצוערים עם גופים ותחומים שנלמדים לראשונה בתוכנית, כחלק מהמעטפת המשפיעה על עבודת הממשלה. זאת, תוך התעמקות במערכות אכיפת החוק המרכזיות- המשרד לביטחון פנים, המשטרה ושירות בתי הסוהר, כמו גם תוכניות לאומיות למניעת פשיעה ואלימות. 

בנוסף, יש חשיבות רבה להבנת המצב המדיני-ביטחוני על האזרחים, בשל השפעתו הישירה והמשמעותית על חיי היומיום של האזרחים.

מטרות:

  • היכרות עם מערכת אכיפת החוק בישראל – הגופים והשחקנים השונים במערכת.
  • הכרות עם תוכניות לאומיות למניעת פשיעה ואלימות
  • דיון בסוגיות ערכיות לגבי אחריות ותפקידי המדינה בנוגע לביטחון האישי, למניעת פשיעה, שיקום אסירים וכד'

תיאור פקי המשנה:

תיאור פרקי המשנה

  • בטחון אישי ואכיפת החוקהמשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל– מהות המשרד לביטחון פנים- מבנה, סמכויות ותחומי אחריות; משטרת ישראל- הגוף האחראי למניעת אלימות ואכיפת החוק- למידת הסמכויות, ייעוד, תחומי אחריות וכו'. בנוסף, הדגש הוא על  הממשקים שבין המשרד לבט"פ לזרועות הביצוע, אמון הציבור במוסדות האכיפה, יחסי משטרה- קהילה, תוכנית "עיר ללא אלימות", תכנון אסטרטגי בגופי האכיפה וכו'
  • שירות בתי הסוהר – מפגש עם מומחים ובעלי תפקידים ודיון בשאלות- תפקידה של המדינה בהקשר של מניעה, ענישה ושיקום, בתי הסוהר- אופן פעולתם, מבנה ארגוני, מטרתם, מבט משווה לעולם והקשר שלהם למגזר הציבורי. בנוסף- ביקור בבית סוהר ומפגש עם אסירים וסוהרים.
  • המטה לביטחון לאומי – היכרות עם עבודת המטה לביטחון לאומי והשפעת פעילותו על עבודת ממשלת ישראל. בפרק משנה זה, נעשית בחינה היסטורית והשוואתית של מוסד המטה (לשעבר- המועצה, כמו במדינות אחרות) לביטחון לאומי- תוך העמקה במשמעות המושג ביטחון לאומי ובהבנה ממשקי העבודה של גוף זה עם הממשלה. במהלך פרק משנה זה, לומדים הצוערים על חוק המל"ל, סמכויות הארגון והממשקים המאתגרים למול כלל מערכת הביטחון ולמול הממשלה, בדגש על ראש הממשלה. כגוף מטה לאומי, יש חשיבות גם לדרכי עבודת המל"ל והמתודולוגיות לפיהן הוא מגבש את ניתוחיו והמלצותיו. לפיכך, יש חשיבות- בפרק זה- גם להיבטים מתודולוגיים אליהם נחשפים הצוערים, כולל תרגול קצר של המתודה לגיבוש הערכת מצב לאומית.
  • צה"ל ומערכת הביטחון – לאור חשיבותם המרכזית של צה"ל ומערכת הביטחון, בדגש על חוק גיוס חובה והיות צה"ל צבא העם- מוקדש זמן רב ללימוד מערכות מרכזיות אלה והשפעתן הן על עבודת הממשלה והן על חיי האזרחים והתושבים במדינת ישראל. עם קום המדינה ולאחר חקיקת חוק שירות הביטחון, הוחלט על הקמת צה"ל – והוחל בישראל גיוס חובה. בהמשך לכך, מאז ועד היום פועל צה"ל במודל של "צבא העם", באמצעותו המדינה מגשרת על השונות הרבה בחברה בישראל ופועלת אף לצמצום פערים והבאת החיילים ל"קו משווה" חברתי. בנוסף, לאורך השנים משמש צה"ל ככלי ליישום משימות לאומיות לא-ביטחוניות הן בקרב חייליו והן בקרב החברה האזרחית.  במהלך פרק משנה משמעותי זה, בוחנים הצוערים את המשמעויות של היות צה"ל צבא העם- בדגש על הממשקים הביטחוניים-חברתיים, לומדים על תפקיד מערכת הביטחון כפרוייקטור לאומי בתחומים שונים (חינוך, תשתיות וכו') ובוחנים באופן ביקורתי את המשמעויות למשרדי הממשלה. בפרק זה, יש עיסוק בסוגיות כלכליות, חברתיות, ביטחוניות, סוגיות של זהות לאומית, מוביליות וריבוד חברתי, משמעות השירות הצבאי ומשמעותם של מסלולים חלופיים (שירות אזרחי ולאומי).  כמו-כן, ניתן דגש בפרק זה גם לסוגיות של מתודולוגיות תכנון, תוכניות עבודה, בקרה ופיקוח – סוגיות בהן לצה"ל יש מתודה סדורה ויעילה, שיש בה משום ערך מוסף לעבודת הצוערים- כחלק מכלי עבודתם. לפיכך, במהלך פרק זה, נחשפים הצוערים גם למתודות רלוונטיות, ואף מקיימים סדנת התנסות בכלי תכנון וחשיבה אלה.