ממשקים - חברה אזרחית, התקשורת וקהילה עסקית

כללי:

הממשלה אינה פועל בוואקום, אלא מתוך אקו-סיסטם מורכב של שחקנים שמעצבים ומשפיעים על היום-יום של האזרחים. 

בחלק מן המקרים מדובר ברגולציה שמסדירה את תחום העיסוק, אך תהא זו הפשטה להסתכל על מארג היחסים רק כרגולטור ושחקן בשוק. פעמים רבות התקשורת, מכוני המחקר, חברות הייעוץ וארגונים כלכליים – עסקיים ואחרים – מעצבים את השיח הציבורי ורך קבלת ההחלטות במדינה. 

פרק זה עוסק בלמידה של ממשקים מול המערכת העוטפת, שכן ניסיון להוביל שינוי כלשהו ללא ממשק עם המעטפת מדרגה שניה נועד לכשלון.

 

פירוט יחידות הפרק:

  • התקשורת – שחקן חשוב ומשפיע זה הינו בעל מאפיינים עסקיים-כלכליים מחד ובעל תפקידים חברתיים-ציבוריים –מאידך, שכלל השפעתו ניכרת גם בסוגיות שלטוניות, ובדגש על אמון הציבור. בפרק משנה זה, לומדים הצוערים על שוק התקשורת המסורתי, האינטרסים מאחורי הקלעים, המנגנונים המסדירים אותו וחולשתם למול  התקשורת החדשה ופלטפורמות הניו מדיה והרשתות החברתיות. השפעת שחקן זה ויחסי הגומלין עם עבודת הממשלה נבחנים במהלך למידה זו.
  • הקהילה העסקית – פרק משנה זה בוחן את מבנה הקהילה העסקית בישראל כיום, תוך התייחסות למאפיינים כגון: ריכוזיות, תהליך התפתחותן של קבוצות עסקיות, ממשקים עם המגזר הציבורי וכן הדלת המסתובבת בין המשרות הבכירות במגזר הציבורי והעסקי.

    בפרק זה, ניתן דגש מיוחד גם על מגמות מתפתחות ועתידיות הצפויות להשפיע על הקהילה העסקית בישראל, כמו שינויים במבנה הריכוזיות, כלכלה שיתופית, עסקים חברתיים וכן בחינה של האתגרים הצפויים לעמוד בפני הרגולטור (הממשלה).

  • המערכת הפיננסית – בפרק משנה זה, נעשית היכרות ובחינה של המערכת הפיננסית- המערכת הבנקאית, הבורסה, והגופים המוסדיים הגדולים. המטרה היא לעמוד על תפקידם הייחודי, השפעותיהם הן על המשק ברמת המאקרו, והן ממשקים והשפעות למול האזרח עצמו- ברמת המיקרו. גם כאן, באופן טבעי, נבחנות מגמות עתידיות (בנקאים אינטרנטיים, למשל) והאתגרים הרגולטוריים.
  • מכוני מחקר וחברות ייעוץ – המונח "מכון מחקר" מתאר לפעמים מכוני חשיבה, המורכב ממומחים בתחומים שונים העוסקים במחקר המיועד לרוב לקדם נושאים שונים במדיניות, תעשייה, צבא או תאגידים. מכוני החשיבה הישראליים, בדומה למקביליהם בעולם, מבקשים להשפיע, בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף, על גופי הממסד ובתוכם על מקבלי החלטות.
    מכוני חשיבה הם מעצם הגדרתם מוסדות הרוצים להשפיע על תהליכי מדיניות. צמיחתה של החברה אזרחית הגבירה את הנראות של מכוני חשיבה כמקור אלטרנטיבי לידע מזה שמספקת המדינה. לעיתים הם נתפשים כמוסדות שמבקרים את הממשלה ועצמאיים ממנה ומהקהילה העסקית ובמדינות רבות תפקידם הוא להוות גורם מתווך בין קובעי מדיניות לקבוצות החברה האזרחית. רמת האוטונומיה שישנה לחוקרים בעבודתם נקבעת על בסיס המבנה והתרבות של המכון (בעל אוריינטציה אקדמית, ייעוץ, סינגור). 
  • החברה האזרחית – ארגון גג, עמותה, עסק חברתי, לובי, קרן פילנתרופית, רכש חברתי, ארגון מתנדבים, מלכ"ר, סעיף 3.א לתמיכות, השקעות אימפקט – כל אלו הם חלק מההבנה של העולם החברתי. היחידה עוסקת במיפוי סוגי הארגונים החברתיים, הממשקים שלהם עם המוסדות של המדינה וכן על ההיזון החוזר.