עונת המבואות - מסד ידע משותף

כללי:

"עונת המבואות" הינה הפרק הלימודי הראשון הפותח את תוכנית ההכשרה. תכליתו היא הקניית מסד הידע, אשר ישמש כבסיס ללמידה בכלל תשתיות התוכן המרכיבות את תוכנית ההכשרה. בפרק זה, הצוער מתוודע לתשתיות התוכן המלוות כחוט השני את כלל התוכנית, והדגש הוא על "פתיחת חלונות" לנושאי הלימוד המרכזיים תוך יצירת מסד ידע משותף לכלל הקבוצה, בתחומי הדעת המובילים. הלמידה מתרכזת בהבנת תחום הדעת, מושגים מובילים בו, סוגיות מפתח, דילמות וכו'. בהמשך, יעמיקו הצוערים וירחיבו נושאים אלה עד לכדי התמחות ואוריינות תוכן הנדרשת לתפקידיהם בעתיד. פרק זה כולל גם ימי סיור ועיון, בדגש על תפקידי רשויות השלטון האחרות בישראל (מחוקקת, שופטת), מוסדות העם שהקימו המדינה, סיורי שטח.

התשתית הערכית:

  • הזהות המדינתית – עיסוק בפן הערכי של הזהות הייחודית של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מפגשים עם מרצים בכירים מעוררי השראה המתייחסים לסוגיית הזהות המדינתית, מכיוונים שונים וע"פ תפיסת שונות. מרצים לדוגמא- נתן שרנסקי, הרב בני לאו, זוכרת פרס ישראל מרים פרץ, השופטת דליה דורנר, השר לשעבר דן מרידור ועוד.
  • מעם למדינה – המוסדות הלאומיים שהקימו את המדינה. הבנת תהליכי העומק ובחינת יחסי המדינה עם מוסדות אלה כיום. למידה ומפגשים עם נציגי המוסדות הלאומיים – הסוכנות היהודית , ההסתדרות הציונית, החטיבה להתיישבות, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד- הבנת עקרונות הפעולה שלהם, בעבר ובהווה, והממשקים עם מערכות המדינה כיום. הדגש הוא על סוגיות של רלוונטיות, דילמות ופרדוקסים.
  • המסמכים המכוננים – למידה, בחינה ובירור של מסמכים מכוננים של מדינת ישראל- כמו מגילת העצמאות, מדינת היהודים, ייחוד וייעוד ועוד. חלק זה נעשה בקבוצות חקר. בנוסף, נדרשים הצוערים להציע שני מסמכים מכוננים נוספים, הצריכים להתקבל בקונצנזוס של כלל הקבוצה, ולנמק את בחירתם.
  • הרצאות נוספות בסוגיות של יהדות, ציונות וישראליות – כמו למשל ד"ר גדי טאוב, פרופ' רות גביזון ועוד.

התשתית השלטונית:

  • המוסדות והתהליכים השלטוניים המבטאים את הזהות המדינתית הערכית – תרגום הערכים המובילים למערכות שלטוניות.
  • היכרות עם הרשויות השלטוניות הנוספות – המחוקקת, השופטת- בדגש על ממשקי העבודה והחיכוך בינן לבין הרשות המבצעת.
  • מיני- קורס "תשתית שלטונית" שמטרתו לתת בסיס ידע משותף בכל הנוגע למרכיבי המערכת השלטונית בישראל, הרקע לצמיחתה, מורכבויותיה של המערכת השלטונית בישראל ככלל, ושל השירות הציבורי בפרט. כולל עיסוק בסוגיות של משילות, אתיקה שלטונית, שחיתות ועוד. מיני-קורס זה ניתן ע"י ד"ר שי נחושתאי.
  • הרשות המחוקקת- סיור בכנסת ומפגשים עם נציגי מוסדותיה המרכזיים- יו"ר הכנסת, מזכירות הכנסת, היועמ"ש של הכנסת, המ.מ.מ. וכן עם חברי כנסת לגבי דרכי פעולתם של חברי הכנסת- הצעות החוק, וועדות הכנסת, אופוזיציה-קואליציה וכו'.
  • הרשות השופטת- בית המשפט העליון-סיור בבית המשפט העליון ומפגש עם שופטי העליון, המביאים פנים שונים של בית המשפט העליון ובחינת פעילותו של בית המשפט העליון, מוסדותיו, הדילמות המורכבות בהן הוא נדרש לעסוק ועוד.

תשתית גיאו-אסטרטגית:

  • הבנת הסוגיות המשפיעות על פיתוח, תכנון וניהול תשתיות לאומיות בישראל. התייחסות לסוגיות של גבולות, משאבי טבע וגיאוגרפיה המשולבים בדמוגרפיה.
  • מיני-קורס עם פרופ' ארנון סופר, כולל יום סיור שטח, בנושא האתגרים הלאומיים המשמעותיים בפניהם עומדת מדינת ישראל בסוגיות של דמוגרפיה, תכנון לאומי, פיתוח אורבאני, מקורות אנרגיה, תשתיות תחבורה, חשמל, מיים וכו'.
  • תשתיות מחקר ופיתוח בישראל – מפגש עם גורמי האקדמיה הלאומית למדעים והמועצה הלאומית להשכלה גבוהה, לגבי השפעת המחקר והפיתוח על עתיד המדינה.

התשתית החברתית:

  • היכרות עם החלקים השונים של החברה בישראל, בדגש על הישראליות. בירור המושגים, התכולה, גישות שונות להגדרות החברתיות ועוד.
  • "סיפור ישראלי"- למידה על החברה בישראל, באמצעות קבוצת הצוערים. בירור תפיסת הישראליות של הקבוצה כולה, דרך הסיפורים האישיים של כל אחד מחברי הקבוצה, וניסיון לעמוד על המשותף ועל השונה. יצירת מנעד של הגדרת הישראליות.
  • "ישראל שלי"- מפגשים קבוצתיים אותם יוזמים הצוערים עם ישראלים מעוררי השראה מבחינתם (לאו דווקא דמויות ציבוריות). מפגשים אלה נעשים במסגרת פעילות ראש חודש, והם מהווים הזדמנות ללמידה קבוצתית על המשמעויות.
  • הזהות הישראלית – סדנא בנושא החברה בישראל הבוחנת את הריבוד החברתי במדינה בכלל דרך שאלונים אישיים, ריבוד הקבוצה עצמה ודיון בנושא.

תשתית מנהיגותית:

  • מושגי יסוד במנהיגות- עיסוק בתיאוריות מנהיגות מרכזיות, התווית שפה משותפת בתחום המנהיגות כבסיס לעיסוק בנושא במהלך ההכשרה.
  • הזהות המקצועית – בירור סוגיות מקצועיות והבנה לגבי דמות משרת הציבור והמשמעויות לזהות המקצועית המתהווה של הצוערים.
  • בירור סוגיות תרבותיות-ארגוניות המשפיעות על התפיסות של שירות המדינה והמנהלים בו. יצירת הבנה מערכתית לגבי מאפייני שירות המדינה.
  • סדנאות בנושא המנהיגות בפן האישי והקבוצתי.